עושר גלובלי בשיא: תובנות מדו"ח UBS 2025 וההשפעה על ישראל
דוח העושר העולמי של UBS לשנת 2025 מציג תמונה מעודכנת על התפלגות העושר האישי בעולם, זו השנה ה-16 ברציפות. הדוח השנה יוצא דופן בהתמקדותו בכמה נושאים חדשים ובולטים: עלייתו של “המיליונר היומיומי” (Everyday Millionaire, ראו בהמשך) – פלח משקיעים שבעבר הוזנח – וניתוח מעמיק של מגמות דוריות והעברת עושר בין-דורית. בנוסף, לאחר תקופה של טלטלות כלכליות, הדוח מדגיש שהעושר העולמי חזר לצמוח בקצב מואץ, אך באופן בלתי אחיד בין אזורים גיאוגרפיים. ההבנות האלו, לצד נתוני מפתח אזוריים, מספקות מצפן למשקיעים וגופים מוסדיים בבואם לנווט בשווקים הגלובליים.
שנת 2024 התאפיינה בהתאוששות מרשימה בעושר העולמי. העושר הפרטי הגלובלי גדל בכ-4.6% במהלך השנה – גבוה מהעלייה ב-2023 (4.2%). את עיקר הצמיחה הובילו השווקים בצפון אמריקה: אזור זה נהנה מזינוק חד הודות לשווקים פיננסיים איתנים ולדולר אמריקאי יציב. למעשה, אמריקה (צפון ודרום יחד) בה צמח העושר בשיעור של מעל 11%, תרמה את נתח הארי לגידול העולמי. מנגד, באזורים אחרים הצמיחה הייתה מתונה יותר: באסיה-פסיפיק נרשמה עלייה של פחות מ-3%, ובאירופה, מזרח התיכון ואפריקה יחדיו – פחות מ-0.5%. במילים אחרות, ההתעשרות לא הייתה אחידה בכל העולם; השגשוג בשוקי ההון האמריקאיים הקפיץ את העושר בצפון אמריקה, בעוד שאזורים אחרים דשדשו.
התוצאה היא שמבוגרים בצפון אמריקה הם כעת העשירים בעולם במונחי עושר ממוצע – כ-593 אלף דולר לאדם, בהשוואה לכ-497 אלף באוקיאניה וכ-288 אלף במערב אירופה. יחד עם זאת, יותר ממחצית המדינות שנבדקו חוו בפועל ירידה בעושר הממוצע למבוגר בשנה החולפת, במונחים ריאליים. הדבר מלמד שבמדינות רבות העושר נשחק עקב אינפלציה, תנודות מטבע או חולשת השווקים המקומיים – תופעה שמשקיעים גלובליים חייבים לקחת בחשבון.
אחד הממצאים המעניינים בדו“ח הוא הזינוק במספר ה-EMILLIs ((Everyday MILLIonaires -כינוי למיליונרים “יומיומיים” בעלי עושר נזיל של 1–5 מיליון דולר. מסתבר שפלח משקיעים זה, שלעתים קרובות לא נמצא בפוקוס של התעשייה, גדל באופן דרמטי. מאז שנת 2000 גדל מספרם ביותר מפי ארבעה, והגיע לכ-52 מיליון איש ברחבי העולם בסוף 2024. קבוצה זו מחזיקה כעת בסכום מצרפי עצום של כ-107 טריליון דולר – כמעט משתווה ל-119 טריליון הדולר שמחזיקים יחד האולטרה-עשירים (למעלה מ-5 מיליון דולר נכסים נזילים).

מה מניע את עלייתם של ה”עשירים החדשים” הללו? לפי הדוח, שני גורמים בולטים תרמו לצבירת העושר של המיליונרים היומיומיים: עליית מחירי הנדל”ן – שהגדילה את שווי הנכסים בבעלות רבים ממעמד הביניים הגבוה ותנודות מטבע – כאשר היחלשות מטבעות מקומיים מול הדולר הגדילה את שווי העושר במונחים דולריים. המגמה מצביעה על כך שיותר משקי בית “רגילים” מצטרפים למועדון המיליונרים. עבור תעשיית ההשקעות האלטרנטיביות ו-פמילי אופיס, משמעות הדבר היא צמיחה בפלח הלקוחות הפוטנציאליים בעלי עושר בינוני-גבוה – קבוצה שכדאי לשים אליה לב, שכן צרכיה הפיננסיים עשויים להיות שונים מהאליטה המסורתית.
שינוי במבנה העושר ואי-שוויון גלובלי:
מעבר לצמיחה הכמותית, הדוח מצביע גם על שינויים איכותיים בהרכב העושר העולמי. לראשונה מזה מספר עידנים, השכבה הגדולה ביותר באוכלוסייה אינה עוד בעלי ההון הזעום: חלקם של המבוגרים עם פחות מ-10,000 דולר פחת, וכעת קבוצת בעלי עושר $10–100 אלף היא הגדולה בעולם. במילים אחרות, יותר אנשים הצליחו לטפס למעמד עושר בינוני-נמוך – סימן לצמיחה כוללת ברמת החיים העולמית.
עם זאת, אי-השוויון עדיין משמעותי מאוד. הנתונים מראים שכשמונים אחוז מהבוגרים בעולם מחזיקים בשווי נכסים נמוך מ-100 אלף דולר, ורק כ-1.6% מהאוכלוסייה הבוגרת הם מיליונרים בדולרים. פער זה בין הממוצע למדד החציוני מחדד את הריכוזיות הרבה של העושר: במדינות כמו שווייץ וארה”ב, בהן העושר הממוצע למבוגר הוא הגבוה בעולם, העושר החציוני נמוך בהרבה, מה שמעיד על פערים גדולים בין מעמד הביניים לבין העשירים מאוד. מנגד, מדינות כמו לוקסמבורג, אוסטרליה ובלגיה מובילות בעושר חציוני למבוגר – גבוה אף משל ארה”ב – מה שמצביע על התפלגות שוויונית יותר של נכסים באוכלוסייה. ממצאים אלו מזכירים לנו שמשקיעים צריכים להביט לא רק בצמיחה הכוללת, אלא גם באופן חלוקתה באוכלוסייה, כיוון שפערים חברתיים עשויים להשפיע על יציבות שווקים ועל מדיניות כלכלית.
העברות עושר בין-דוריות:
חלק מרכזי נוסף בדוח 2025 עוסק בעתיד: מי יקבל את העושר הקיים וכיצד הוא יעבור לדור הבא? לאורך 20–25 השנים הקרובות צפוי עולם ההשקעות לחזות בגל עצום של העברת עושר בין דורות. מעל 83 טריליון דולר צפויים לעבור בירושה או במתנות בין-דוריות ברחבי העולם, כאשר כ-9 טריליון מתוכם יעברו ב”ירושות אופקיות” – בין בני זוג באותו דור. שאר הסכום, כ-74 טריליון, ינוע מהדור המבוגר לצעיר. ההיקפים הגדולים ביותר של העברת הון צפויים בארה”ב (מעל 29 טריל’ $), בברזיל (~9 טריל’ $) ובסין (>5 טריל’ $) – נתון המשקף לא רק את גודל האוכלוסייה והעושר במדינות אלו, אלא גם את העובדה שדור ה”בייבי בום”, שמחזיקים (בפער) את נתח העושר הגדול בעולם (מעל 83 טריליון $) - הולך ומזדקן.
מגמה זו טומנת בחובה השלכות חשובות למשקיעים מוסדיים ולפמילי אופיס: צפוי גל של תכנון עיזבונות, נאמנויות והעברת נכסים שידרוש ליווי פיננסי מקצועי. הדוח מדגיש שהעושר אינו סטטי – הוא עומד בפני “חלוקת קלפים מחדש” בין דור ההורים לדור הילדים. עבור מנהלי הון, זו הזדמנות לתכנן אסטרטגיות שימשכו את הדור הצעיר של הנהנים, כמו גם להציע פתרונות לניהול העושר שיעבור בתוך אותו דור (למשל, העברת נכסים לבן/בת זוג במקרה של מוות). בנוסף, יש לזכור שהאופן שבו העושר מושקע ישתנה: בני דור המילניום, למשל, נוטים להחזיק יותר מנכסיהם בנדל”ן ובעסקים פרטיים לעומת הוריהם. שינוי העדפות ההשקעה בין דור לדור עשוי להשפיע על העדפות אפיקי השקעה, מגמות צריכה פיננסית ואפילו על הנזילות בשווקים מסוימים.
חשוב לציין גם את ההשפעה של השווקים הפיננסיים על תמונת העושר: העליות החדות בשוקי המניות ב-2023 ו-2024 הגדילו משמעותית את הונם של בעלי נכסים פיננסיים. הדבר תרם, למשל, לכך שבארה”ב נוספו כ-379 אלף מיליונרים חדשים בשנת 2024 – ממוצע של יותר מ-1,000 מיליונרים נוספים בכל יום. ארה”ב לבדה מהווה כעת כמעט 40% מכלל המיליונרים בעולם, ומיצבה עוד יותר את מעמדה כמעצמת עושר גלובלית. תחזית הדוח לחמש השנים הבאות ממשיכה את הקו הזה: העושר הממוצע למבוגר צפוי לעלות עוד, בהובלת השווקים האמריקאיים ובהמשך גם סין רבתי, אמריקה הלטינית ואוקיאניה. כלומר, מגמת ההתעשרות לא עוצרת כאן – אך היא תלויה במידה רבה בהמשך הביצועים החזקים של שוקי ההון.

ישראל בתמונה: עושר במגמת עלייה:
ומה בקשר לישראל? הנתונים מראים שישראל ממשיכה לטפס במדרג העושר העולמי. בשנת 2024 העושר הממוצע למבוגר בישראל עלה לכ-284,200 דולר (כ-996 אלף ₪) – מה שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם (לעומת מקום 18 בשנה הקודמת). גם העושר החציוני לאדם בישראל גדל, והגיע לכ-88,900 דולר (~308 אלף ₪), מיקום 25 בעולם (לעומת מקום 26 בשנת 2023). מדובר בהמשך מגמה חיובית שבה ישראל מצמצמת פערים מול כלכלות מפותחות אחרות: למעשה, רמת העושר הממוצעת בארץ גבוהה מזו של מדינות G7 מסוימות כמו גרמניה ואיטליה, אם כי העושר החציוני בישראל נמוך יותר מזה שבמדינות מערב אירופה רבות – מה שמרמז על פערי עושר משמעותיים בתוך החברה הישראלית. אכן, בעשור האחרון גדל העושר הממוצע בישראל בקצב מהיר בהרבה מהחציוני, מה שמעיד שהעשירונים העליונים נהנו מצמיחה חדה במיוחד (למשל, כתוצאה מעליות בשוק ההון ובשווי חברות הטכנולוגיה המקומיות).
עוד נתון בולט: בישראל נמנו בסוף 2024 כ-186 אלף מיליונרים בדולרים (שווי נכסים מעל $1M, לא כולל נכס המגורים העיקרי) – עלייה של ~2.9% משנה קודמת. זהו כ-2.6% מהאוכלוסייה הבוגרת בארץ, שיעור גבוה מהממוצע העולמי (1.6%). מספר המיליונרים המקומי צפוי לגדול בשנים הקרובות, בין השאר הודות לגלי הנפקות והאקזיטים בהייטק בשנים קודמות שהפכו עובדים ובעלי מניות רבים לאמידים מאוד. בנוסף, צפויה תנועת עושר בין-דורית גם בישראל: בהסתכלות קדימה, מוערך שסכום של כ-154 מיליארד דולר יעבור בישראל מדור ההורים לילדיהם (וכן בין בני זוג) בעשורים הקרובים – סכום השקול לכ-9% מכלל ההון הפרטי במדינה. זו המחשה לכך שגם בישראל נושא תכנון ההורשה והעברת ההון יהפוך מרכזי עבור משפחות בעלות הון ויועציהן הפיננסיים.

סיכום:
דוח העושר הגלובלי 2025 מספק הצצה מרתקת לכוחות המעצבים את עולם העושר הפרטי – מצמיחה גיאוגרפית בלתי שוויונית, דרך עליית “מיליונרי היום-יום” שמרחיבים את מעגל המשקיעים האמידים, ועד האתגרים וההזדמנויות שבהעברת שרביט העושר לדור הבא. עבור הקהילה הפיננסית בישראל, התובנות הללו אינן תיאורטיות בלבד: הן משקפות מגמות שאנו רואים גם בשוק המקומי – עלייה ברמות העושר, שינוי בהרגלי ההשקעה ופוטנציאל כלכלי עצום וגם אחריות חברתית הנלווית לריכוזיות העושר.
דיסקליימר:
אין באמור בפרסום זה משום הצעה כלשהי לציבור או הזמנה להשקעה כלשהי, אלא פרסום והצגה של פרטים כלליים בלבד. המאמר ותוכנו, מסתמך על מידע פרסומים הנתונים שהגיעו מצדדים שלישיים, והם הונחו כנכונים מבלי שהחברה בחנה או אימתה את נכונותם. המידע המוצג בפרסום זה אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות או תחליף לייעוץ/שיווק השקעות המותאם אישית וספציפית לכל אדם תוך התחשבות בנתוניו, צרכיו, מצבו הכספי, נסיבות ומטרות השקעתו.
מקורות:
UBS. (2025). Global Wealth Report 2025: Crafted Wealth Intelligence. UBS Global Wealth Management. https://www.ubs.com/global/en/wealth-management/insights/global-wealth-report.html